השבוע חשבתי לא מעט על המושג אמונה. בחנתי את הערך הזה ביחס אל עצמי, האמונות שלי על עצמי , על הסביבה , העולם וכמובן שגם . אל מול האנשים סביבי
המושג "אמונה" הוא מרכיב עיקרי בתהליך אימון. באמצעות אמונה בעצמנו, ברעיון שלנו, גישה או מחשבה אנו מפתחים דרך שבה אנו פוסעים וגוברים על מכשולים. בהיעדר אותה אמונה אנו לרוב חשים תקיעות, תסכול, בדידות ובעיקר חוסר אמון וחוסר ביטחון שעשוי לטלטל אותנו כמו אוניה בלב ים סוער
אם ניקח לדוגמא אדם דתי, לא נמצא אותו מטיל ספק ושואל שאלות הבוחנות את קיומו של אותו אלוהים בו הוא מאמין ובדרכו. האמונה אינה מוטלת בספק למרות שלא פעם היא קשה, לא מובנת, מתסכלת. כמעט ואין שאלה העוסקת ב"למה" או "איך" הנחת היסוד היא שאלוהים קיים והאמונה חזקה מכל גם אם היא מעמידה את בן האדם ואת הדת במבחן
מדוע קשה לנו להאמין בעצמנו באותה צורה "עיוורת" כביכול, פשוט לומר לעצמנו שאנו נפלאים, מסוגלים, טובים מספיק, יפים מספיק, שלמים... מדוע כל כך קל לנו להטיל ספק ולתת לכל משב רוח קל לטלטל לנו את האוניה?! כמה קשה לנו להתמיד באמונה בעצמנו, אמונה בדרך שלנו או ברעיון שלנו. נחישות היא שם המשחק, בכל פעם שמתעורר ספק נענה לו בנחישות , נאמר לעצמנו שזה אפשרי! המוצר הכי יקר שיש לנו לשווק בעולם הזה הוא את עצמנו חשוב שנעשה זאת מתוך אמונה אמיתית ב"מוצר" וביכולותיו. חשוב שלא ניתן
היבט נוסף של אמון הוא האמון המתקיים בין אנשים במערכות יחסים שונות, בין אם מדובר בחברים או משפחה, נאהבים, שותפים לעבודה מרכיב האמון הוא לרוב חלק בלתי נפרד מהן. גם במקרה הזה נוכל לראות שני דפוסים עיקריים של התנהגות , האחד הוא מתן אמון בסיסי , ללא שאלות וללא ספק. במקרה השני , האמון כל הזמן נבדק ונחקר כל הזמן. כמובן ששתי הגישות השונות נשענות על תפיסות עולם שונות לחלוטין המושפעות לרוב מחינוך, רקע וניסיון אישי
אמון על כל גווניו הוא מצרך נדיר, יקר ערך וכמעט שאין לו תחליף. מרגע שנשבר ואף נסדק, הוא משנה צורה ולא חוזר לעולם לצורתו המקורית. יש לא מעט אנשים בכל מיני מערכות יחסים שהצליחו להתגבר על משבר אמון אך אין ספק שמדובר בקושי אדיר
כמובן שבין שני הקטבים שהצגתי קיים מגוון שלם של אפשרויות מאוזנות יותר על הרצף של מתן אמון מוחלט וחוסר אמון. כמו בכל דבר רצוי איזון, להאמין זה טוב ואף רצוי, אך חשוב לבחור במי נותנים אמון, מאילו סיבות ובאילו תנאים
אני מאמינה שהמציאות עולה על כל דמיון, לא מאמינה במושג "אמונה עיוורת", מאוד מאמינה בכוחה של נחישות והעזה, לא מאמינה שלהקשיב כל הזמן לאחרים, מאמינה בעצמי ( למרות שזה באמת לא קל לפעמים), לא מאמינה שכולם ראויים לאמון, מאמינה שאין סיבה לאבד אמון. אני מאמינה בליבחור ולבחון, לשאול שאלות, להקשיב לספקות, לאינטואיציה, לדעה אחרת וכן, מאמינה שאפשר , גם אם לפעמים זה נראה בלתי אפשרי!